פסק-דין בתיק ת"ק 012037/02

1.     בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 13/11/00.

2.     לטענת התובעת בעת שהלכה ברחוב הזוהר פינת אונקלוס שבתל-אביב, נפלה ונחבלה כתוצאה מחפירה שהיתה במקום וזאת בלא שהוצבו שלטי אזהרה או גידור כלשהו.

3.     התביעה הוגשה כנגד עיריית תל-אביב (להלן: הנתבעת או העירייה), הרשות המקומית שבשטח הנתון לשליטתה ואחזקתה, אירעה התאונה בטענה כי הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה וכן כי הפרה חובות חקוקות המוטלות עליה לטובת התובעת.

4.     הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי בנסיבות העניין לא מוטלת עליה אחריות לאירוע התאונה. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד צלאח יוסף, הקבלן אשר ביצע עבודות במועדים הרלבנטים לתאונה מכח הסכם שנכרת בינו לבין הנתבעת.

הנתבעת טענה כי צד ג', התרשל בביצוע העבודות ואף הפר חובות שהיו מוטלות עליו מכח ההסכם ורשיון העבודה שניתן לו בכך שלא גידר את מקום ביצוע העבודות, לא הציב שלטי אזהרה ולא דאג לקיום מעבר בטוח להולכי רגל.

כן טענה הנתבעת כי על צד ג', מוטלת החובה לשפות את הנתבעת בגין כל נזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבודות מכח ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 21/8/00 ואשר עותק ממנו צורף לתיק בית המשפט בהודעת הנתבעת מיום 9/7/03 (להלן: ההסכם).

5.     צד ג' הודה כי ביצע עבודות במקום ובזמן הרלבנטיים לתביעה אך הכחיש את האירוע הנטען וטען כי התובעת לא פנתה ולא הודיעה לצד ג' על התאונה בסמוך לאירוע.

צד ג' טען כי נקט בכל האמצעים הדרושים וכי המקום גודר כהלכה והוצבו שלטי אזהרה.

כן טען צד ג' כי התובעת התרשלה בהליכתה וכי הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריותה והחובות המוטלות עליה על פי פקודת העיריות לרבות החובה המוטלת עליה לפקח על עבודת קבלנים.

6.         התובעת העידה כי הינה מתגוררת בקרבת מקום וכי התאונה אירעה בשעות שלפני הצהריים.

התובעת העידה כי מעדה במקום בו הסתיימה המדרכה המרוצפת והחלה החפירה, כפי שמודגם בתמונות שהוגשו וסומנו, ת/1 וכי תמונות אלה צולמו על ידי בעלה ביום האירוע.

התובעת הודתה בעדותה כי ראתה שבמקום מבוצעות עבודות אך רצתה לחצות את הכביש במעבר החציה וכי גם במדרכה בצידו השני של הכביש, היה קשה לעבור שכן גם שם בוצעו עבודות. כן העידה התובעת כי המחסום הנראה בתמונות הוצב בעת אירוע התאונה לצד המדרכה נשען על הגדר החיה כפי שנראה בתמונות ת/1 כך שהמחסום לא מנע את הגישה למקום החפירה. כן העידה התובעת כי פועל שעבד במקום, עזר לה לקום לאחר נפילתה. 

7.     צד ג' העיד כי ביצע את העבודות במקום אך לטענתו הציב מחסומים אלא שלא ניתן לגדר את המקום תוך כדי עבודה.

8.     לאחר ששמעתי ושקלתי עדויות הצדדים וטענותיהם באשר לשאלת האחריות הגעתי למסקנות הבאות:

א.         מהתמונות המתעדות את מקום אירוע התאונה, ת/1 נראה כי אכן העבודות שבוצעו לרבות פירוק מרצפות המדרכה, יצרו מפגע המסכן את בטיחותם ושלומם של עוברי הדרך.

עדותה של התובעת כי נפלה עקב ביצוע העבודות וכי פועל שעבד במקום, עזר לה לקום, אמינה ומקובלת עלי.

ב.         את שטח העבודות, ניתן וצריך היה לגדר כדבעי על מנת למנוע מהולכי רגל לעבור בשטח החפירה בעת ביצוע העבודה. מהתמונות ת/1 עולה כי המחסום שהוצב לצד המדרכה, לא מנע גישת הולכי רגל לשטח העבודות ולא נראים במקום כל שלטי אזהרה או הכוונה המנתבים את הולכי הרגל למעקף כלשהו.

ג.          בנסיבות העניין, מוטלת על הנתבעת, הרשות המוניציפלית שבשטחה ועל פי הזמנתה בוצעו העבודות, החובה לפקח על ביצוע העבודות כראוי לרבות הצבת מחסומים, שלטי אזהרה וגידור.

ד.         יחד עם זאת, התובעת מתגוררת בקרבת מקום והתאונה אירעה בשעות הבוקר, דהיינו באור יום כך שהתובעת ידעה על ביצוע העבודות והיה עליה לבדוק ולבחון את מצב המדרכה בעת הליכתה ולהמנע מלעבור בשטח העבודות או להזהר משנה זהירות בהליכתה במקום.